לאחר מות שאול ובנו נותרה האומה ללא יורש, ולכן וַיִּקָּבְצוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אל דוד חֶבְרוֹנָה כדי להמליכו על העם כולו. התקבצות זו התרחשה בשלבים, החל מהמוני העם שבאו מעצמם ועד לזקני העדה שהגיעו למשוח אותו למלך באופן רשמי. בפנותם אליו הם מצהירים הִנֵּה עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ, ביטוי של אחווה המדגיש כי למרות השתייכותו של דוד לשבט יהודה, כולם בני עם אחד ואינם זרים לו. תחושת קרבה זו התבססה על האמון שרכש דוד כאשר העניש את רוצחי איש בושת והוכיח שהוא דואג לכלל ישראל. קבלת המלכות דווקא בעיר חֶבְרוֹנָה קשורה למהות נשמתו של דוד הכוללת את כל נשמות האומה, ומתחברת לאבות הקדושים הקבורים בעיר זו.
דברי הימים א, פרק י״א, פסוק א׳
וַיִּקָּבְצ֧וּ כׇֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־דָּוִ֖יד חֶבְר֣וֹנָה לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֛ה עַצְמְךָ֥ וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.