יצא לכם פעם לתהות מה הופך אדם לגיבור אמיתי? האם זה רק כוח פיזי, או שאולי צריך גם חוכמה?
לדוד המלך הייתה קבוצה מיוחדת של לוחמים אמיצים וחזקים. הרשימה של הגיבורים האלו נפתחת במנהיג שלהם, שנקרא יָשָׁבְעָם בֶּן־חַכְמוֹנִי. השם שלו רומז לנו שהוא לא היה רק לוחם, אלא אדם חכם מאוד שהיה יושב עם המלך כדי לתת לו עצות חשובות, וגם יושב ללמד חוכמה את העם. המילים "בן חכמוני" מספרות לנו לאיזו משפחה הוא היה שייך.
הגיבור הזה מתואר בתור רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, כלומר המפקד הבכיר והראשון של כל השרים והגיבורים. כדי להבין כמה חזק הוא היה, מסופר שהוּא־עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ, כלומר הניף והזיז את כלי הנשק שלו במרץ, וגבר עַל־שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת. באותו קרב הוא הצליח לנצח שלוש מאות אויבים, והדבר המדהים הוא שגם אחרי מאמץ כל כך גדול, היד שלו בכלל לא התעייפה. הוא המשיך להניף את החנית שלו כאילו רק הרגע התחיל להילחם. דרך אגב, אם תמצאו במקום אחר בתנ"ך תיאור של אותו גיבור מנצח שמונה מאות איש, אל תתפלאו, זה פשוט קרה במלחמה אחרת לגמרי.