תארו לעצמכם מצב שבו העיר שבה נולדתם נכבשת על ידי צבא זר, ואי אפשר אפילו לגשת לשתות מים מהבאר המקומית. זה בדיוק מה שקרה בתחילת תקופת המלכות של דוד. אחרי ששאול המלך נהרג בהר הגלבוע, הפלשתים ניצלו את המצב, התקדמו אל תוך גבולות יהודה ואפילו כבשו את העיר בית לחם. באותו זמן דוד נאלץ להסתתר, והוא שהה במקום שנקרא מצודה, שזהו סלע חזק וגבוה שנמצא קרוב למערת עדולם.
בינתיים, בתוך העיר בית לחם ישב נציב. נציב הוא בעצם מושל, שופט או פקיד בכיר שהפלשתים מינו כדי לשלוט בעיר ובסביבה שלה. יחד עם המושל הזה שהה גם מחנה צבאי שלם של חיילים פלשתים ששמרו עליו. המחנה הצבאי הזה חסם את הגישה לבית לחם, וכך נוצר מצב קשה שבו לא היה ניתן להתקרב אל באר המים שהייתה ליד שער העיר, מבלי לעבור ממש בתוך מחנה האויב.