מלכים א, פרק י״ד, פסוק ט״ז

I Kings 14:16Sefaria

וְיִתֵּ֖ן אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּגְלַ֞ל חַטֹּ֤אות יָֽרׇבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃

גורלה של ממלכת ישראל נחתם לחורבן, וה' ימסור את העם לעונש שנגזר עליו, לקללה, לשממה ולידי אויבים שיגלו אותם, כפי שעולה מהמילים וְיִתֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל. עונש זה בא בִּגְלַל, כלומר בעבור, מעשיו של ירבעם שהעם בחר להמליך עליו. אחריותו של ירבעם כפולה: היא נובעת מחטאיו האישיים אֲשֶׁר חָטָא, וכן ממעשיו וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל כשהציב את עגלי הזהב. העם נענש יחד עם מלכו משום שהוסיף לחטוא מעצמו, מה שמוכיח כי השתתפותו בחטאים נעשתה מתוך נוחות והסכמה ולא מתוך כפייה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.