קרה לכם פעם שמישהו סירב לבקשה שלכם, ומה שבאמת פגע בכם לא היה עצם הסירוב, אלא המילים שבהן הוא בחר להשתמש? זה בדיוק מה שקרה למלך אחאב. הוא חוזר אל ביתו סַר וְזָעֵף. הוא כועס מאוד שרצונו לא התקיים, אבל נמנע מלקחת את הכרם בכוח. עיקר הצער שלו נבע מהמשפט שנבות אמר לו: לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת נַחֲלַת אֲבוֹתָי. המילה לְךָ גרמה לאחאב להרגיש עלבון אישי עמוק, כאילו נבות רומז שהוא אדם רשע שכלל לא ראוי לקבל את הכרם. בנוסף, המילים נַחֲלַת אֲבוֹתָי צבטו את ליבו של אחאב, כי הן הזכירו לו שהוא בעצמו עזב את דרך האבות שלו ואת ה'. מרוב פגיעה וכעס, אחאב מסתגר לחלוטין. הכתוב מתאר כי וַיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ וכן וְלֹא אָכַל לָחֶם, כלומר הוא סירב לאכול ורצה לנתק כל קשר עם הסביבה. לבסוף נאמר וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו, משמעות הדבר היא שהוא סובב את פניו אל הקיר. זוהי התנהגות של אדם השקוע בצער גדול, שרוצה להסתיר את פניו כדי לא לראות אף אחד מהאנשים שנכנסים אליו לחדר.
מלכים א, פרק כ״א, פסוק ד׳
וַיָּבֹא֩ אַחְאָ֨ב אֶל־בֵּית֜וֹ סַ֣ר וְזָעֵ֗ף עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר אֵלָ֗יו נָבוֹת֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔י וַיֹּ֕אמֶר לֹא־אֶתֵּ֥ן לְךָ֖ אֶת־נַחֲלַ֣ת אֲבוֹתָ֑י וַיִּשְׁכַּב֙ עַל־מִטָּת֔וֹ וַיַּסֵּ֥ב אֶת־פָּנָ֖יו וְלֹא־אָ֥כַל לָֽחֶם׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.