מלכים א, פרק ח׳, פסוק כ״ב

נסו לדמיין שאתם צריכים לשאת תפילה חשובה מאוד מול כל העם. איפה הייתם בוחרים לעמוד כדי שכולם יראו אתכם ויבינו עד כמה הרגע הזה מיוחד? בזמן חנוכת בית המקדש, המלך שלמה עומד לשאת את אחת התפילות הארוכות והחשובות ביותר, שבה הוא מבקש בקשות ומסביר את התפקיד של הבית הקדוש. כדי לעשות זאת, הוא נעמד לִפְנֵי מִזְבַּח ה', שזהו מזבח הנחושת הגדול שהוא עצמו בנה. הוא בחר להתפלל דווקא במקום הקדוש הזה כדי להבטיח שהתפילה שלו תתקבל ברצון. כדי שהוא באמת יבלוט נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, כלומר מול כל האנשים שהתאספו, שלמה לא עמד על הרצפה הרגילה. הוא הכין מראש במה מיוחדת מנחושת, עלה עליה לעיני כולם, ושם כרע על ברכיו. מתוך התנוחה הזו הוא התפלל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו אל השמיים, כי פרישת הידיים כלפי מעלה היא תנועה של אדם שמתחנן ומבקש חסד מאת ה'.