ניסיתם פעם לדמיין מהו הרגע הכי מרגש בהקמת ארמון גדול וחשוב? הרגע החשוב באמת בבניית בית המקדש לא היה סיום הבנייה עצמה, אלא הרגע שבו נוכחותו של ה' נכנסה פנימה.
באותו זמן התקיים טקס עצום ומרגש מאוד, שבו הלויים שרו וניגנו והכהנים תקעו בחצוצרות. בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ הוא הרגע שבו הכהנים סיימו להכניס את ארון הברית אל החדר הפנימי ביותר, קודש הקודשים, והניחו אותו במקומו הקבוע. רק כשהארון הונח במקומו, המקדש היה באמת שלם ומוכן.
מיד כשהכהנים יצאו החוצה קרה דבר מדהים, וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית ה'. ענן סמיך מאוד, שנראה ממש כמו עשן, מילא את כל המבנה. הענן הזה סימל את הכבוד והנוכחות של ה' שיורדים לשכון בתוך המקדש לתמיד. הופעת הענן הייתה כל כך פתאומית ועוצמתית, עד שהכהנים פשוט לא יכלו לעמוד על הרגליים כדי להמשיך את העבודה שלהם במקדש.