מלכים א, פרק ח׳, פסוק נ״א

בואו נדמיין לרגע איך מכינים תכשיט מזהב טהור. כדי שהזהב יהיה נקי לגמרי, מכניסים אותו לתוך כלי מיוחד שעומד על אש חמה, וכך כל הפסולת נפרדת ממנו ונשארת רק מתכת יקרה. שלמה המלך משתמש בציור הזה כשהוא מתפלל אל ה' ומזכיר את יציאת מצרים. הוא קורא למצרים בשם כּוּר הַבַּרְזֶל. המילה כּוּר מתארת את אותו כלי שבו ממיסים ומנקים מתכות. שלמה מסביר שהקושי הגדול של בני ישראל במצרים היה דומה לשהות בתוך תנור ברזל חזק וחם. אבל התקופה הזו נועדה לזקק ולנקות את בני ישראל, ממש כמו שמנקים את הזהב, כדי שיהיו מוכנים להיות העם המיוחד של ה'. כעת, כשהוא מבקש רחמים על העם לעתיד, הוא מזכיר את ההצלה הזו. הוא בעצם אומר לה': מכיוון שכבר חילצת אותנו מהמקום הקשה הזה והפכת אותנו לעם שלך, אנחנו מבקשים שתמיד תשגיח עלינו ולא תיתן לנו להשתעבד ולסבול שוב בצורה כזאת.