תארו לעצמכם שאתם בונים את הבניין החשוב והמפואר ביותר בעולם. מתי תרגישו שהוא באמת מוכן? הרגע המרגש והחשוב ביותר בחנוכת בית המקדש היה הרגע שבו הכהנים הכניסו את ארון הברית אל המקום הקבוע שלו. הכהנים התקדמו לאט לאט, צעד אחר צעד, אל תוך החדר הפנימי והקדוש ביותר. המפרשים מסבירים שיש קשר מיוחד בין ארון הברית לבית המקדש, ממש כמו הקשר שבין הנשמה שלנו לגוף. המקדש הוא כמו הגוף, והארון הוא כמו הנשמה שמחיה אותו. לכן הכהנים נכנסו בשלבים: קודם אל דְּבִיר הַבַּיִת שהוא הפתח, אחר כך עמוק יותר אל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, ולבסוף אל המקום הפנימי והעליון ביותר אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים.
אולי אתם שואלים את עצמכם, לאילו כרובים הכהנים הכניסו את הארון? חשוב לדעת שלא מדובר בכרובים הקטנים שעשה משה רבנו במדבר, שעמדו על המכסה של ארון הברית. שלמה המלך הכין כרובים חדשים וגדולים הרבה יותר. הם עמדו על הרצפה, היו גבוהים מאוד, והכנפיים הענקיות שלהם היו פרושות מקיר אל קיר. הכהנים הניחו את הארון בדיוק ביניהם, כך שהוא היה מוגן תחת הכנפיים שלהם. ולמה שלמה המלך החליט להכין כרובים חדשים ולא השתמש רק בישנים? הוא לא עשה זאת סתם כי זה נראה לו יפה או מתאים יותר. כל מה שהוא בנה, כולל הכרובים החדשים, נעשה בדיוק לפי נבואה ותוכנית מיוחדת שקיבל דוד אביו מאת ה'.