קרה לכם פעם שהייתם רחוקים מהבית והייתם צריכים עזרה דחופה? שלמה המלך חשב בדיוק על המצב הזה. בזמן חנוכת בית המקדש, הוא מתפלל לא רק על מי שנמצא קרוב, אלא גם על החיילים שיוצאים להגן על העם ונמצאים רחוק מאוד מירושלים.
החיילים האלה לא יוצאים לקרב סתם כך. המילים בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם מסבירות שהם יוצאים רק אחרי ששאלו את ה' וקיבלו ממנו אישור והדרכה. אבל רגע, אם ה' כבר אישר להם לצאת והבטיח שיצליחו, למה הם צריכים להתפלל שוב כשהם רחוקים? הסיבה היא שהם חוששים שאולי עשו בינתיים איזו טעות או חטא שיפריעו להצלחה שלהם, ולכן הם מבקשים שה' בכל זאת ישמור עליהם ויקיים את הבטחתו.
בגלל שהם נמצאים בדרכים ולא יכולים להגיע בעצמם לבית המקדש, הם מתפללים דֶּרֶךְ הָעִיר. כלומר, הם מסתובבים ופונים עם הגוף שלהם לכיוון ירושלים ובית המקדש, מתוך כוונה שהתפילה שלהם תעלה לשמיים דרך המקום הקדוש. שלמה המלך מבקש מה' שכאשר החיילים יתפללו כך מרחוק, הוא ישמע אותם, יעזור להם ויעניק להם את הניצחון מול האויבים.