קרה לכם פעם שפגשתם חבר או בן משפחה שהשתנה לגמרי, ומיד שאלתם את עצמכם מה קרה לו? זה בדיוק מה שקרה לדוד של שאול, כלומר לאח של אבא שלו. כשהם נפגשו, הדוד מיד שם לב שמשהו בשאול שונה והוא פתאום מתנהג כמו נביא.
הדוד ידע שנבואה לא מגיעה סתם כך. הוא ניחש ששאול פגש את שמואל הנביא וקיבל ממנו השראה, ממש כמו שמדליקים נר אחד מנר אחר. מתוך סקרנות, הוא פונה לשאול ולנער שלו ושואל אותם: אָן הֲלַכְתֶּם, כלומר, לאן הלכתם?
שאול עונה לו בפשטות שהם הלכו לחפש את האתונות שאבדו, אך וַנִּרְאֶה כִי אַיִן, כלומר הם ראו שהן חסרות ולא הצליחו למצוא אותן. בגלל זה הם הלכו לשאול את שמואל היכן הן. בתשובה הזו, שאול בעצם מאשר שהוא אכן פגש את שמואל, אבל מדגיש שהפגישה הזו הייתה לגמרי במקרה ורק בגלל האתונות. הוא רומז לדוד שלו שביקור אקראי כזה לא באמת מספיק כדי להסביר איך הוא הפך לפתע לנביא.