יצא לכם פעם לנסות להבין למה מישהו כועס עליכם כל כך? דוד פונה אל המלך שאול שרודף אחריו, ומנסה להבין יחד איתו מאיפה מגיעה הרדיפה הזו. דוד מציע שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שאולי ה' הוא זה שהֱסִיתְךָ, כלומר הכניס את הכעס הזה לתוך הלב שלך כדי להעניש אותי על משהו שעשיתי. דוד אומר שאם זה המצב, הפתרון פשוט: אפשר להתפלל ולהביא קורבן אל ה', והוא יָרַח מִנְחָה, כלומר יקבל את התפילה שלנו ברחמים ויסלח.
אבל אז דוד מעלה אפשרות שנייה: אולי אנשים רעים הם אלו שייעצו לך לרדוף אחראי. על האנשים האלה דוד אומר אֲרוּרִים הֵם, כי הם גורמים לו לכאב הכי גדול שיש. בגלל שהם רודפים אותו, הוא מבין שאין לו ברירה והוא חייב לברוח מארץ ישראל כדי להציל את חייו. דוד אומר שהם מונעים ממנו מֵהִסְתַּפֵּחַ, שזה אומר להיות מחובר, להיאסף ולהידבק לארץ ישראל ולה'. בגלל הגירוש הזה, דוד מרגיש שזה כאילו הם אומרים לו לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים. האם הם באמת אמרו לו מפורשות ללכת לעבוד פסלים? ממש לא. אבל דוד מסביר שכאשר מכריחים אותו לעזוב את הארץ ולחיות בין עמים זרים, הוא מרגיש כל כך רחוק מההשגחה של ה' ומהמצוות, שזה מבחינתו עצוב וקשה כאילו עבד אלוהים אחרים.