יצא לכם פעם לנסות לספור את גרגרי החול שעל שפת הים? ברור שזה בלתי אפשרי, כי הם רבים כל כך. הנביא פונה אל המלך חזקיהו ומתאר מצב דומה. הוא אומר שגם אם עַמְּךָ יהיה עצום ורב ממש כְּחוֹל הַיָּם, בסופו של דבר רק קבוצה קטנה מתוכו, שנקראת שְׁאָר, תחזור להתנהג בדרך טובה ותשוב אל ה'. הפרשנים מסבירים שרוב העם יאלץ לעזוב את הארץ ולצאת לגלות, ורק מעטים מממלכת יהודה יישארו.
הסיבה לכך היא כִּלָּיוֹן חָרוּץ, כלומר החלטה סופית ומוחלטת שנגזרה על ידי ה'. הנביא מוסיף שההחלטה הזו היא שׁוֹטֵף צְדָקָה. אפשר לדמיין את זה כמו נחל מים חזק ששוטף הכול בדרכו, אבל הנחל הזה עשוי ממשפט צדק ואמת. ה' פועל בחכמה ובהגינות, והתוצאה הקשה מגיעה כעונש צודק על המעשים הרעים של העם, אך היא לא תפגע בירושלים, שם נמצאים המעטים שבחרו בדרך הנכונה.