ישעיהו, פרק י׳, פסוק ל׳

חשבתם פעם איך אנשים הצליחו להזהיר חברים שגרים רחוק מפני סכנה מתקרבת? זה בדיוק מה שקורה כאשר צבא אשור מתקדם במהירות, וצריך להודיע לתושבים לברוח למקום בטוח. קריאת האזהרה מתחילה בעיר הראשונה, שנקראת בַּת גַּלִּים. נאמר לה צַהֲלִי קוֹלֵךְ, כלומר, להשמיע קול צעקה חזק וגדול, ממש כמו תרועת שופר, כדי שכולם ישמעו ויזהרו. העיר הבאה שנמצאת במסלול היא ליש, ולכן קוראים לה הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה. התושבים שלה חייבים להאזין היטב לזעקה שמגיעה מבת גלים, ולהימלט מיד. משם, קולות האזהרה ממשיכים להדהד אל העיר הבאה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת, שהיא עיר מסכנה ואומללה, וגם תושביה נדרשים לשמוע את הקולות ולברוח. כך, בעזרת קולות חזקים שעוברים מעיר לעיר, התושבים יכלו לדעת שעליהם למהר, לעזוב את בתיהם ולהינצל לפני שהצבא מגיע.