ישעיהו, פרק י׳, פסוק ח׳

נסו לדמיין מנהיג של צבא עצום שמנצח בכל המלחמות שלו, ופתאום מתחיל לחשוב שהוא הכי חזק בעולם. זה בדיוק מה שקרה למלך אשור. בגלל כל הניצחונות שלו, הלב שלו התמלא בגאווה עצומה. הוא סירב להבין שהוא בעצם רק כלי בידי ה', ובמקום זאת התגאה בכוח שלו ובצבא הענק שלו. המחשבה הזו, כִּי יֹאמַר, כלומר מה שהוא אומר בתוך הלב שלו ובאוזני העם שלו, היא השורש לגאווה שלו. הוא בטוח שאף עיר או ממלכה לא תוכל לעמוד בדרכו. כדי להראות כמה הוא אדיר, הוא מתפאר במפקדים שלו ואומר: הֲלֹא שָׂרַי יַחְדָּו מְלָכִים. כלומר, הוא מתגאה בכך שכל אחד ואחד מהשרים שלו, כולם יַחְדָּו, כל כך חזק ושולט על צבא כל כך גדול, עד שהוא ממש נחשב למלך בפני עצמו. מלך אשור מרגיש שאם השרים שלו הם כמו מלכים, אין אף אחד שיכול לנצח אותו.