יצא לכם פעם לראות מישהו שמתנהג בגאווה גדולה, בטוח שהוא הכי חזק בעולם ושום דבר לא יכול לעצור אותו? זה בדיוק מה שקרה לסנחריב, מלך אשור. הוא והצבא העצום שלו היו כל כך בטוחים בעצמם, וסנחריב חשב שאין מעליו שום שליט. אבל אז מגיע הנביא ומזכיר שהנה האדון האמיתי של העולם הוא ה' צבאות, והוא שולט גם בשמיים וגם בארץ.
כדי להסביר איך ה' יעצור את הצבא הגדול של אשור, הנביא משתמש במשל על חוטב עצים ביער. הוא מתאר שה' מסעף, כלומר מקצץ וחותך את הענפים. אבל לא סתם ענפים, אלא את הפארה, שאלו הענפים הכי גבוהים ודקים שנמצאים ממש בצמרת של העץ, כמו כובע מפואר. בדרך כלל, כשחוטבים עצים מתחילים לפנות קודם את השיחים הנמוכים, אבל ה' פועל מעל לטבע ומתחיל דווקא מהצמרת הגבוהה והמתגאה.
החטיבה הזו נעשית במערצה, כלומר בעוצמה אדירה, בכוח רב, או בעזרת כלי כבד וחזק כמו משור ברזל. במשל הזה, צבא האויב מדומה ליער, ורמי הקומה הם העצים הכי גבוהים, שהם בעצם המלכים, השרים והגיבורים של הצבא. בסופו של דבר, כל אותם עצים חזקים נשארים גדוּעים, שזו מילה מיוחדת שמתארת כריתה של דברים קשים וחזקים במיוחד כמו אילנות. כך לומדים שגם מי שמתגאה וחושב שהוא הכי גבוה וחזק, לא באמת יכול לעמוד מול הכוח של ה'.