ישעיהו, פרק כ״ד, פסוק א׳

Isaiah 24:1Sefaria

הִנֵּ֧ה יְהֹוָ֛ה בּוֹקֵ֥ק הָאָ֖רֶץ וּבֽוֹלְקָ֑הּ וְעִוָּ֣ה פָנֶ֔יהָ וְהֵפִ֖יץ יֹשְׁבֶֽיהָ׃

קרה לכם פעם שהשקעתם ובניתם מגדל יפהפה מקוביות, אבל פתאום הייתם חייבים לפרק אותו כדי לבנות במקומו משהו חדש וטוב יותר? לפעמים דברים צריכים להשתנות מהיסוד כדי שאפשר יהיה להתחיל מחדש. הנביא ישעיהו מזהיר את עם ישראל, ובמיוחד את עשרת השבטים, מפני תקופה לא פשוטה שעומדת להגיע. הוא מספר להם על צבא אשור שיגיע וישנה את כל מה שהם מכירים, אבל הוא גם מבטיח שבסוף, אחרי הקושי, תגיע גאולה ויהיה טוב.


כדי להסביר עד כמה השינוי יהיה גדול, הנביא משתמש במילים מיוחדות. הוא אומר שה' בוקק את הארץ, כלומר מרוקן אותה מכל האנשים שגרים בה. לאחר מכן הוא ובולקה, שזה אומר שובר ומחריב אותה. הנביא מוסיף שה' ועוה פניה, כלומר יבלבל את המנהיגים והאנשים החשובים. הם יהיו מבוהלים ולא ידעו מה לעשות ואיך להינצל. לבסוף, ה' והפיץ יֹשביה, שזה אומר שהתושבים יתפזרו וייאלצו לעזוב את בתיהם וללכת לגלות בארצות רחוקות. למרות שזה נשמע קצת עצוב, הנביא מזכיר לנו שכל זה קורה כדי שבסופו של דבר, מי שיישאר יזכה לראות ימים יפים וטובים הרבה יותר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק כ״ג
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.