יצא לכם פעם לחשוב על כך שבחיים הרגילים שלנו לכל אחד יש תפקיד שונה? יש אנשים עשירים ויש עניים, יש מנהיגים ויש אנשים פשוטים. אבל מה קורה כשמגיע זמן של שינוי גדול, כמו תקופה שבה העם נאלץ לעזוב את ארצו ולצאת לגלות? בזמן כזה, כל ההבדלים בין האנשים נעלמים לחלוטין. האויבים שלוקחים את העם לא מתייחסים לאנשים נכבדים או חשובים יותר מאשר לאנשים רגילים. כולם חולקים בדיוק את אותו הגורל.
זה מתחיל בתפקידים החשובים: האדם הפשוט, כָּעָם, יהיה שווה בדיוק לאדם המכובד, כַּכֹּהֵן. זה ממשיך גם בתוך הבתים: המשרת, כַּעֶבֶד, יהיה במצב זהה לזה של האדון שלו, כַּאדֹנָיו. וגם המשרתת, כַּשִּׁפְחָה, תהיה שווה בדיוק לאדונית שלה, כַּגְּבִרְתָּהּ.
אפילו במסחר ובכסף הכל משתנה. בדרך כלל, מי שקונה שדה שמח מאוד, ומי שמוכר אותו קצת עצוב. אבל בדרך לגלות, אי אפשר לקחת את האדמה בכיס. לכן, כַּקּוֹנֶה יהיה בדיוק כמו כַּמּוֹכֵר, הקונה לא ישמח והמוכר לא יהיה עצוב. ומה קורה כשמישהו חייב כסף? בדרך כלל מי שנותן את ההלוואה מרגיש שהוא שולט במצב. אבל עכשיו, כַּמַּלְוֶה יהיה שווה לאדם שלקח את הכסף, כַּלֹּוֶה. מי שלקח את ההלוואה לא יוכל להחזיר אותה, ומי שנתן את הכסף יבין שגם אם הכסף היה נשאר אצלו, השובים היו לוקחים אותו בכל מקרה. אותו הדבר יקרה גם למי שמלווה מוצרים כמו יין ושמן, שנקרא כַּנֹּשֶׁה, ולאדם שחייב לו את המוצרים, כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ. בסופו של דבר, גם מי שדורש את החוב וגם מי שלא יכול לשלם אותו יישארו שווים לגמרי, ללא רכוש, ויבינו שכולם באותה הסירה.