ישעיהו, פרק כ״ד, פסוק כ׳

Isaiah 24:20Sefaria

נ֣וֹעַ תָּנ֤וּעַ אֶ֙רֶץ֙ כַּשִּׁכּ֔וֹר וְהִֽתְנוֹדְדָ֖ה כַּמְּלוּנָ֑ה וְכָבַ֤ד עָלֶ֙יהָ֙ פִּשְׁעָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה וְלֹא־תֹסִ֥יף קֽוּם׃ {ס}

קרה לכם פעם שניסיתם לעמוד יציב במקום אחד, אבל משהו גרם לכם להתנדנד ולאבד את שיווי המשקל? האדמה שאנחנו דורכים עליה מרגישה לנו תמיד חזקה וקבועה, אבל יש זמנים שבהם היא מאבדת את היציבות שלה. מצב כזה מתואר בשתי דרכים שונות. בהתחלה הארץ נוֹעַ תָּנוּעַ, כלומר תזוז מצד לצד, ממש כַּשִּׁכּוֹר. אדם ששתה יין מתנדנד ולא מצליח לעמוד ישר בגלל משהו שמשפיע עליו מבפנים. באותו אופן, הארץ מזדעזעת קודם כל בגלל דברים שקורים בתוכה.


לאחר מכן היא וְהִתְנוֹדְדָה, כלומר תרעד חזק, בדיוק כַּמְּלוּנָה. מלונה בימי התנ"ך לא הייתה בית של כלב, אלא סוכה קטנה וקלה מענפים ששומרי השדות היו ישנים בה בלילה. כשרוח חזקה נושבת מבחוץ, הסוכה הקלה הזו רועדת וזזה ממקומה.


אבל מה באמת גורם לארץ לקרוס בסוף? התשובה היא וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ. מה שמכריע את הארץ הוא לא משקל פיזי של אבנים או סלעים, אלא המעשים הרעים של בני האדם. הפשעים הופכים למשקולת כבדה שמושכת את הארץ למטה, עד שהיא מגיעה למצב של וְנָפְלָה וְלֹא תֹסִיף קוּם, כלומר קורסת מרוב כובד המעשים הלא טובים ולא מצליחה להתרומם שוב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.