ישעיהו, פרק מ״א, פסוק ה׳

Isaiah 41:5Sefaria

רָא֤וּ אִיִּים֙ וְיִרָ֔אוּ קְצ֥וֹת הָאָ֖רֶץ יֶחֱרָ֑דוּ קָרְב֖וּ וַיֶּאֱתָיֽוּן׃

יצא לכם פעם לשמוע בשורה כל כך מרעישה, שגרמה לכולם לעזוב הכל ולהתאסף יחד בבהלה? תארו לעצמכם את אומות העולם, אפילו אלה שגרות בקצוות הכי רחוקים של כדור הארץ, רואות את הניסים העצומים והגבורות שעושה ה' עבור עם ישראל. כשהעמים הרחוקים האלה, שנקראים אִיִּים, רואים את הפלא הגדול, הם מבינים שאין להם שום דרך להתווכח עם ה'. ההבנה הזו גורמת להם לבהלה גדולה. המילה יֶחֱרָדוּ מתארת פחד מהיר ופתאומי שגורם להם לסגת לאחור. מתוך אותה חרדה, כל האומות קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן, כלומר מתקרבות ובאות מיד, כאילו ברגע אחד כולן מתייצבות יחד. במקום להבין שהניסים נעשו על ידי ה' ולהאמין בו, האומות המפוחדות מתאספות כדי להתגונן. הן מעודדות אחת את השנייה, פונות אל האלילים שלהן ומתאמצות לחזק אותם, מתוך תקווה שהפסלים יושיעו אותן מהפחד הגדול שמולן.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.