יצא לכם פעם לראות מישהו מתנהג בצורה ממש יפה מבחוץ, אבל ידעתם שבלב שלו הוא מתכנן משהו רע? זה בדיוק מה שקורה כשאנשים שמתנהגים בצורה לא טובה מנסים להביא מתנות וקורבנות לה'. הם חושבים שאם רק יביאו קורבן הכל יהיה בסדר, גם אם הם ממשיכים לפגוע באחרים. אבל ה' מסתכל על הלב ועל המעשים שלנו, ולא רק על מה שרואים מבחוץ. לכן, כשבן אדם רשע מביא קורבן, המעשה שלו לא מתקבל אלא נחשב לדבר חמור. אדם שהוא שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר כדי להקריב אותו, נחשב כאילו הוא מַכֵּה אִישׁ ופוגע באדם אחר. מי שזוֹבֵחַ הַשֶּׂה נחשב כאילו הוא עֹרֵף כֶּלֶב ומתאכזר אליו. מי שמַעֲלֵה מִנְחָה על המזבח, נחשב כאילו הביא דַּם חֲזִיר שהוא דבר טמא מאוד, ומי שמַזְכִּיר לְבֹנָה, כלומר מקטיר קטורת ריחנית, הרי הוא מְבָרֵךְ אָוֶן, כאילו הוא מביא מתנה שקשורה לשקר ולגזל.
הבחירה בחזיר ובכלב אינה מקרית. לפעמים יש בהם סימנים שנראים טהורים מבחוץ, אבל בפנים הם טמאים. כך בדיוק נראים אותם אנשים. הם מציגים את עצמם כצדיקים, אבל בפנים הם מתנהגים לא יפה וחושבים שהקורבן פוטר אותם מלהיות אנשים טובים. בסופו של דבר, הסיבה שה' לא מקבל את המתנות שלהם היא כי גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה. הם לא באמת רצו לעשות את מה שה' ציווה, אלא בחרו להמשיך בדרכים הרעות שלהם. וכמו שהם בחרו בדרך רעה, כך גם ה' יבחר להעניש אותם בדיוק באותה מידה.