פתיחה נבואית זו משמשת כשער כניסה למסר תוכחה, שנועד לעמת את העם עם ההתחייבויות ההיסטוריות שקיבלו על עצמם.
הפרשנים עומדים על הניסוח המדויק של הפסוק, ומסבירים כי הביטוי מֵאֵת ה' בא ללמד על אופי ורמת הנבואה של ירמיהו. בשונה ממשה רבנו שקיבל את נבואתו ישירות מהבורא ללא שום אמצעי, נבואתו של ירמיהו הגיעה אליו דרך שליח או מתווך [אברבנאל].
בנוסף, המילה לֵאמֹר החותמת את הפסוק אינה רק תיאור מצב, אלא ציווי מעשי המופנה לירמיהו: עליו ללכת ולהשמיע את דבר הנבואה באוזני אנשי יהודה [רד"ק]. תוכן המסר שאותו נדרש הנביא להעביר הוא קריאה מחודשת לדברי הברית המקורית שנכרתה בין ה' לישראל בימי משה, הן בחורב והן בערבות מואב. ברית זו, הכוללת את הברכות והקללות הכתובות בתורה, מושתתת על יסוד פשוט: אם העם ישמע בקול ה' ויקיים את מצוותיו, ה' יהיה להם לאלוהים והם יהיו לו לעם [רד"ק, אברבנאל].