ירמיהו, פרק י״א, פסוק ז׳

Jeremiah 11:7Sefaria

כִּי֩ הָעֵ֨ד הַעִדֹ֜תִי בַּאֲבֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיוֹם֩ הַעֲלוֹתִ֨י אוֹתָ֜ם מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ וְעַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַשְׁכֵּ֥ם וְהָעֵ֖ד לֵאמֹ֑ר שִׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃

הקשר בין ה' לעם ישראל מבוסס על הסכמה עקרונית לקבל את דברו, ולכן הוא התרה באבות האומה שוב ושוב. כפל הלשון הָעֵד הַעִדֹתִי מבטא התראה שנועדה להיעשות בפני עדים כדי שלא יהיה ניתן להכחישה לאחר מכן. אזהרה זו החלה מיד בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם ונמשכה ברציפות בכל דור וְעַד־הַיּוֹם הַזֶּה. ה' התמיד בכך הַשְׁכֵּם וְהָעֵד, כלומר בזריזות, כאשר שלח את נביאיו להתרות בעם מדי בוקר ללא הפסקה. הדרישה החוזרת שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי מחדדת כי חטאם של דורות העבר היה פסיבי ונבע מחוסר רצון לקיים את המצוות, בניגוד לחטא הפעיל והחמור יותר של דורו של ירמיהו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.