קרה לכם פעם שמישהו הבטיח לכם הבטחה ממש נעימה, למרות שבתוך תוככם ידעתם שהיא לא יכולה להיות אמיתית? לפעמים הרבה יותר קל להאמין לשקרים יפים מאשר להתמודד עם האמת.
בדיוק כך קרה לעם ישראל. במקום להקשיב לנביאי האמת שביקשו מהם לשמור על התורה, הם בחרו להאמין לנביאי שקר שעודדו אותם לעבוד עבודה זרה. לכן, האחריות לאסון אינה שייכת רק לנביאים השקרנים, אלא גם לאותו עָם אֲשֶׁר־הֵמָּה נִבְּאִים לָהֶם, כלומר העם שהסכים להקשיב, להיות מולך שולל ולהאמין לדברים האלה.
בגלל הבחירה הרעה הזו, יגיעו ימים קשים מאוד שבהם האנשים יהיו מֻשְׁלָכִים בְּחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי הָרָעָב וְהַחֶרֶב, ויסבלו ממלחמה ומחוסר מזון. המצב יהיה כל כך עמוס ועצוב, עד שייווצר מצב של וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה. חוסר היכולת לערוך קבורה מכובדת לכל הנפגעים הוא עונש כבד ועצוב בפני עצמו, שמתווסף על שאר הקשיים.
התוצאה הכואבת תשפיע על המשפחה כולה, על הֵמָּה נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם. הנשים מוזכרות כאן משום שהן נטו להקשיב לנביאי השקר אפילו יותר מן הגברים, והילדים הצעירים נפגעים כתוצאה מהמעשים של ההורים שלהם. בסופו של דבר, ה' אומר וְשָׁפַכְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת־רָעָתָם, כלומר, המעשים הרעים שהם בעצמם עשו הצטברו והתמלאו כמו כוס שעולה על גדותיה, והרוע הזה הוא בדיוק מה שחוזר ונשפך עליהם בחזרה.