הנביא תמה על עקשנותו של הָעָם הַזֶּה, עם יְרוּשָׁלִַם, אשר סטה מדרך הישר במרד תמידי ומתמשך שהוא מְשֻׁבָה נִצַּחַת. הפועל שׁוֹבְבָה נכתב בלשון נקבה משום שהוא מתייחס לכנסת ישראל, או לירושלים עצמה אשר מפיצה חנופה וגורמת לעם לשוב אל ה' מתוך צביעות. בני העם הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִת ונאחזים בחוזקה בשקר ובעורמה, ויש המסבירים כי תרמית זו היא העבודה הזרה. מתוך תחושה מוטעית ועיקשת שהתשובה כלל לא תועיל להם, הם מֵאֲנוּ לָשׁוּב אל ה' ודבקים בדרכם הרעה לעולמים.
ירמיהו, פרק ח׳, פסוק ה׳
מַדּ֨וּעַ שׁוֹבְבָ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה יְרוּשָׁלַ֖͏ִם מְשֻׁבָ֣ה נִצַּ֑חַת הֶחֱזִ֙יקוּ֙ בַּתַּרְמִ֔ת מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.