איוב, פרק ט״ו, פסוק כ״ז

השמנה גופנית קיצונית משמשת משל לעושרו, לשלוותו ולחיי התענוגות של הרשע, הממלאים אותו בגאווה ומובילים אותו למרוד בה'. מרוב שומן ודשן, כִּֽי־כִסָּ֣ה פָנָ֣יו בְּחֶלְבּ֑וֹ עד שתווי פניו נסתרים ונעלמים, מצב המשקף את גסות רוחו ותחושת ביטחונו הכוזבת. השפע הרב ניכר גם באזור החלציים, וַיַּ֖עַשׂ פִּימָ֣ה עֲלֵי־כָֽסֶל, כאשר שכבות השומן נופלות זו על זו ונראות כמו פתח של פה, או כביטוי ציורי לאדם שקולו העבה נשמע כאילו הוא בוקע מתוך בטנו. מנגד, יש המפרשים מילים אלו כעונשו של הרשע, לפיו ה' יכה את גבו עד שבשרו ייקרע וייווצר בו פתח. קרע זה נועד לחשוף את מחשבותיו הפנימיות, ולהראות שלמרות חזותו הבוטחת, בתוכו הוא מלא בפחד ובחרדה מפני ה'.