כָּל־יְמֵי אדם רָשָׁע שאינו שב מחטאו מלאים בחרדה, גם אם כלפי חוץ הוא נראה מצליח ושלו. בתוכו הוּא מִתְחוֹלֵל, חי ברעדה ובכאב כשל אישה יולדת, או מתאונן מתוך ציפייה לעונש שיבוא עליו מאת ה'. תחושות אלו שמורות גם לֶעָרִֽיץ, אדם תקיף המנצל את כוחו כדי להרע לאחרים. וּמִסְפַּר שָׁנִים נִצְפְּנוּ, כלומר נסתרו או נקבעו מראש, עבור אותו חוטא. שנים אלו עשויות להיות שנות שלטון קצובות שבהן הוא חרד מקצו הקרב, שנות דאגה עקב צבירת כוח והון, או שנות פורענות ועונש הממתינות לו בעתיד.
איוב, פרק ט״ו, פסוק כ׳
כׇּל־יְמֵ֣י רָ֭שָׁע ה֣וּא מִתְחוֹלֵ֑ל וּמִסְפַּ֥ר שָׁ֝נִ֗ים נִצְפְּנ֥וּ לֶעָרִֽיץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.