אליפז מתעמת עם הביטחון המוחלט של איוב בדבריו ועם זלזולו בדעות חבריו, ומעלה תהייה סרקססטית לגבי מקור חכמתו. האות ה"א בפתח הפסוק משמשת להבעת פליאה ותימהון [רש"י]. השאלה הֲרִאישׁוֹן אָדָם תִּוָּלֵד מופנית לאיוב כדי לברר האם הוא האדם הראשון שנולד אי פעם בעולם [רמב"ן, ביאור שטיינזלץ, תקות אנוש], או שמא נולד ללא אב ואם כמו אדם הראשון [רמב"ן]. מאחר שאיוב אינו הראשון, תמהים הפרשנים מדוע הוא מתעלם מהידע והניסיון שהצטברו בעולם, ומדוע הוא בז לדברי חבריו רק משום שחלקם צעירים ממנו, במקום ללמוד מהחכמה שהועברה מדורות קודמים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בחלקה השני של השאלה, וְלִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתָּ, המילה גבעות מכוונת להרים, והמילה חוללת משמעותה נבראת [מצודת ציון]. עם זאת, יש המדייקים כי המילה חוללת מתארת באופן ספציפי את שלב היצירה וההיריון הקודם ללידה (המוזכרת בתחילת הפסוק במילה תִּוָּלֵד), והיא מושאלת מצירי הלידה של האישה [מלבי"ם].
הפרשנים מציעים מספר רבדים למשמעות של יצירה לפני תחילת העולם. הגישה המרכזית היא שאליפז שואל את איוב האם נוצר לפני בריאת הארץ, ולכן הוא מתיימר לדעת את סודות האלוהות, את כוונות הבורא ביצירת העולם ואת אופן השגחתו עליו [רמב"ן, תקות אנוש]. גישה נוספת רואה בכך תוכחה על תלונותיו של איוב על עצם קיום האדם; איוב מדבר כאילו הוא האדם הראשון שעומד להיווצר עוד בטרם נבראו ההרים, והוא מנסה לערער על אופן בריאתו [מלבי"ם]. מנגד, יש הלוקחים את הביטוי למחוזות עליונים יותר ומסבירים כי בריאה לפני הגבעות משמעותה קדימות למלאכי השרת. לפי פירוש זה, אליפז שואל את איוב האם הוא סבור שהוא עליון על המלאכים, או שמא הוא משול לתורה שעליה נאמר כי נבראה לפני הגבעות [אלשיך].