תיאור של השמנה גופנית קיצונית משמש משל לעושרו המופלג, לשלוותו ולחיי התענוגות של הרשע. מתוך שפע זה, הרשע מתמלא בגאווה, בוטח בעוצמתו ומגיע לידי זלזול ומרד כלפי מעלה.
הביטוי כִּֽי־כִסָּ֣ה פָנָ֣יו בְּחֶלְבּ֑וֹ מתאר כיצד מרוב שומן ודשן, תווי פניו של הרשע, כמו העיניים, האף והפה, נסתרים ונעלמים [תקות אנוש]. מצב זה משקף את התענגותו היתרה שהובילה לגסות רוח ולתחושת ביטחון כוזבת [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בהמשך נאמר וַיַּ֖עַשׂ פִּימָ֣ה עֲלֵי־כָֽסֶל. המילה פִּימָה נגזרת מהמילה פה, ומשמעותה פתח או דבר הדומה לפה [רש"י, מצודת ציון, מלבי"ם]. המילה כָֽסֶל מתייחסת לחלציים או לחלק השדרה הסמוך לכליות [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמרוב השמנה, שכבות השומן של הרשע כפולות ונופלות זו על זו באזור החלציים, עד שהן נראות כמו שפתיים או פיות. יש שמוסיפים כי השומן הרב הקיף את הבטן, אך הטבור לא השמין ונשאר פתוח ושקוע כדמות פה [תקות אנוש]. מנגד, יש המפרשים זאת כהגזמה ציורית, לפיה פניו כה מכוסים בשומן עד שכביכול הוא נאלץ ליצור לעצמו פתח ופה באזור החלציים כדי להוציא משם את עודפי החלב [אבן עזרא]. פירוש אחר קושר זאת לתיאור של עריצים אלימים וגסי רוח, שקולם עבה ונשמע כאילו הוא בוקע מתוך הבטן וחצי גופם התחתון, ולכן נאמר שעשה לו פה על חלציו [אלשיך].
לעומת הפירושים המתמקדים בתיאור השומן והגאווה, ישנה גישה המפרשת את המילים כתיאור עונשו של הרשע. לפי גישה זו, ה' ירוצץ ויכה את גבו של הרשע עד שבשרו ייפתח ויעשה בו קרע הדומה לפה. פתח זה נועד לחשוף את מה שמסתתר בתוך הכָֽסֶל, שמתפרש כאן כמחשבותיו הפנימיות. כך, למרות שהרשע נראה כלפי חוץ שמן, בטוח ומצליח, הפתח שנוצר חושף כי בתוכו הוא מלא בפחד, חרדה ומצוקה בעקבות מלחמתו של ה' בו [מלבי"ם].