טענותיו של איוב על הנהגת ה' בעולם זוכות למענה ציני ונוקב מצד רעיו, התוהים האם הוא מחזיק בידע אלוהי בלעדי ומתנשא מעל שאר בני האדם.
המילה בסוד מתארת אסיפה של יועצים. השאלה הַבְסוֹד אֱלוֹהַּ תִּשְׁמָע מופנית כלפי איוב בלעג: האם היית שותף למועצת הסתרים של ה', ומשם אתה שואב את דבריך? [ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם]. יש שרואים בכך עקיצה היסטורית: האם בעת בריאת העולם, כאשר ה' התייעץ עם פמליית המלאכים כיצד לברוא את האדם, עמדת שם והאזנת לסודותיו? [רמב"ן, מלבי"ם]. אחרים מפרשים זאת כשאלה על נבואה: האם אתה מתיימר לשמוע את סודות ה' ישירות, ללא תיווך של מלאך? [אלשיך]. מבחינה דקדוקית, האות בי"ת במילה הבסוד נהגית בצורה רפה, ללא דגש [מנחת שי].
חלקו השני של הפסוק, וְתִגְרַע אֵלֶיךָ חָכְמָה, מעורר מחלוקת בקרב הפרשנים, בעיקר סביב משמעות השורש ג.ר.ע. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה למונופול על החכמה. כלומר, האם גרעת ולקחת את כל החכמה משאר בני האדם רק לעצמך, כך שלא נותר ממנה דבר לזרים? [מצודת דוד, רלב"ג, רמב"ן]. לפי כיוון זה, מדובר בלקיחת "פיסות" מחכמת ה' כדי להשתמש בהן לצרכיך ולהשמיע את דעתך [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
גישה שניה מפרשת את המילה מלשון זלזול ופחיתות. האם חכמתם של אחרים, או אפילו חכמתו הנסתרת של ה', כה גרועה ופחותה בעיניך עד שאתה מעז לבוא בטענות ולהציע שהיית מייעץ לה' לברוא את העולם טוב יותר? זוהי סכלות גמורה לחשוב שאתה חכם יותר מבורא הכל ומכל הדורות שקדמו לך [רמב"ן, מלבי"ם, אבן עזרא]. לחלופין, ייתכן שהפסוק שואל בלעג האם החכמה עצמה הייתה כה חסרה וגרועה עד שהיא הזדקקה לך כדי שתשלים אותה [אבן עזרא].
מנגד, יש הטוענים כי ההיפך הוא הנכון: כדי להשיג השגות אלוהיות נשגבות נדרשת חכמה עצומה, אך לך דווקא חסרה ונגרעת החכמה הראויה לכך [אלשיך]. מול כל אלו, ישנו פירוש חריג המבין את המילה וְתִגְרַע במשמעות הפוכה של ריבוי ותוספת, כלומר, האם אתה מרבה ומושך אליך חכמה מלמעלה למטה [רש"י, רמב"ן]. עם זאת, הרמב"ן עצמו מעיר כי קשה מבחינה לשונית להפוך מילה שמשמעותה חיסרון למילה שמשמעותה תוספת.