אם ה' אינו נותן אמון מלא במלאכיו, כל שכן ובוודאי, אַף כִּי, שהאדם הוא יצור מאוס ונבאש, כלומר נִתְעָב וְנֶאֱלָח. שפלות זו נובעת מטבעו החומרי של האדם ותאוותיו, ובהקשר של איוב היא מתארת גם את גופו מוכה השחין. יתרה מכך, נטייתו של כל אִישׁ היא לעשות עַוְלָה בקלות ובטבעיות, ממש כפי שהוא שֹׁתֶה כַמַּיִם. דימוי זה ממחיש גם את התנהגות איוב, המטיח דברי עוול כלפי ה' כדי להצטנן מחום ייסוריו כמי ששותה מים צוננים. מתוך הבנת חולשה מובנית זו, מוסבר כי ייסורי האדם נועדו למרק את חטאיו ולהצילו.
איוב, פרק ט״ו, פסוק ט״ז
אַ֭ף כִּי־נִתְעָ֥ב וְֽנֶאֱלָ֑ח אִישׁ־שֹׁתֶ֖ה כַמַּ֣יִם עַוְלָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.