גורלו של הרשע נחרץ לאבדון מוחלט, והוא לֹא יָסוּר מִנִּי חֹשֶׁךְ, כלומר לעולם לא יצליח להיחלץ מיום מפלתו האפל ולשוב לקדמותו. אובדן הצלחתו מומשל לעץ אשר יֹנַקְתּוֹ תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת, כאשר האש מכלה את הענף הרך שלו, דבר הרומז גם למות בניו. לבסוף הרשע ייעקר מן העולם וְיָסוּר בְּרוּחַ פִּיו של ה' ובגזירתו, או שדיבורו ומעשיו הרעים הם אלו שילבו את האש וישחיתו אותו. במצבו המיובש הוא נותר כה שברירי, עד שאפילו נשיפת רוח קלה תספיק כדי להעיף אותו ולאבד את שארית קיומו.
איוב, פרק ט״ו, פסוק ל׳
לֹֽא־יָס֨וּר ׀ מִנִּי־חֹ֗שֶׁךְ יֹ֭נַקְתּוֹ תְּיַבֵּ֣שׁ שַׁלְהָ֑בֶת וְ֝יָס֗וּר בְּר֣וּחַ פִּֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.