גאוותו של הרשע על הצלחתו החומרית מובילה אותו לעימות חזיתי מול ה'. מתוך עזות מצח, כִּי־נָטָה אֶל־אֵל יָדוֹ והוא מניף אותה כלפי מעלה בתנועת זלזול והתגרות, משום שהוא סבור שכוחו האישי הוא שהביא לו את השפע. המרד עולה מדרגה כאשר וְאֶל־שַׁדַּי יִתְגַּבָּר, והרשע מתאמץ להיאבק בה' ולהכחיש את ההשגחה האלוהית. מאבק זה חושף גם יחס כפול להנהגת ה': הרשע מקבל ברצון את השפע והחסד, אך כאשר הוא חווה ייסורים ממידת הדין, הוא מסרב להיכנע ובועט בה.
איוב, פרק ט״ו, פסוק כ״ה
כִּֽי־נָטָ֣ה אֶל־אֵ֣ל יָד֑וֹ וְאֶל־שַׁ֝דַּ֗י יִתְגַּבָּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.