איוב, פרק ל״ט, פסוק כ״ד

סוס המלחמה דרוך ומסתער לעבר האויב בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז, מתוך חמה, מהירות עצומה ואנרגיה מתפרצת. מרוב קלות מרוצתו נראה כאילו הוא יְגַמֶּא־אָרֶץ, כלומר שותה ובולע את המרחק הרב שלפניו, כאשר הוא פוסע ישירות אל המטרה ורגליו חופרות גומות באדמה מעוצמת הדהירה. כאשר נשמעת קריאת המלחמה, מתברר כי הסוס וְלֹא־יַאֲמִין כִּי־קוֹל שׁוֹפָר, שכן מרוב תשוקה ושמחה לקראת הקרב הוא מתקשה להאמין למשמע אוזניו שהרגע אכן הגיע. לחלופין, התנהגות זו מבטאת אומץ לב מוחלט, שבו הסוס ממשיך בדהירתו ואינו נחרד כלל מקולות השופר של מחנה האויב המנסים לזרוע בהלה.