יואל, פרק א׳, פסוק ח׳

קרה לכם פעם שהייתם ממש עצובים בגלל משהו יקר שאבד או נהרס, והרגשתם שאתם פשוט חייבים לבכות? הנביא פונה אל עם ישראל בזמן של אסון כבד שקרה להם, ומבקש מהם לא להסתיר את העצב, אלא להוציא אותו החוצה. הוא אומר להם אֱלִי, שזו מילה מיוחדת שפירושה תבכו, תייללו ותראו כמה כואב לכם. כדי להסביר עד כמה הכאב הזה חזק, הנביא משתמש בדוגמה של צער גדול. הוא אומר להם לבכות כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת־שַׂק עַל־בַּעַל נְעוּרֶיהָ. תדמיינו אישה צעירה שרק עכשיו התחתנה, והיא מלאה בשמחה ובאהבה, אבל אז בעלה הצעיר נפטר. במקום ללבוש בגדים יפים ותכשיטים, היא לובשת שק, שהוא בגד פשוט וגס שפעם היו לובשים בזמן אבל, והיא בוכה מרוב צער. כך בדיוק הנביא מבקש מעם ישראל להרגיש על החורבן שקרה להם, ולבכות מכל הלב.