לאחר שכל העם סיים לחצות, ה' נותן הוראה המסיימת את נס החצייה ומוציאה את הכהנים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הָעֵדוּת שהמתינו באפיק הנהר. ההוראה צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים נדרשה משום שקודם לכן הם נצטוו לעמוד בתוך המים, ולא הייתה להם רשות לעזוב על דעת עצמם ללא פקודה מפורשת. הכתוב מציין וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן ולא משתמש בפועל של מעבר, כדי להדגיש את הפעולה הפיזית של הטיפוס מתוך אפיק הנהר. פעולת הטיפוס נעשתה אל עבר השפה המערבית והיבשה, או לחלופין בחזרה אל השפה המזרחית שבה עמדו והמתינו לאורך כל זמן החצייה.
יהושע, פרק ד׳, פסוק ט״ז
צַוֵּה֙ אֶת־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְיַעֲל֖וּ מִן־הַיַּרְדֵּֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.