יהושע, פרק ד׳, פסוק י״ח

Joshua 4:18Sefaria

וַ֠יְהִ֠י (בעלות) [כַּעֲל֨וֹת] הַכֹּהֲנִ֜ים נֹשְׂאֵ֨י אֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ מִתּ֣וֹךְ הַיַּרְדֵּ֔ן נִתְּק֗וּ כַּפּוֹת֙ רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֶ֖ל הֶחָרָבָ֑ה וַיָּשֻׁ֤בוּ מֵֽי־הַיַּרְדֵּן֙ לִמְקוֹמָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ כִתְמוֹל־שִׁלְשׁ֖וֹם עַל־כׇּל־גְּדוֹתָֽיו׃

תארו לעצמכם מה קורה כשכמות עצומה של מים שהייתה עצורה משתחררת בבת אחת. בדרך כלל נוצר שיטפון מסוכן שהורס הכול בדרכו. אבל בסיום חציית נהר הירדן, ה' הראה את השליטה המדויקת שלו בטבע. אחרי שכל עם ישראל עבר בבטחה, הכהנים שעמדו בתוך הנהר קיבלו הוראה לצאת.


ברגע שכפות הרגליים שלהם נִתְּקוּ, כלומר נעקרו וזזו מהמים, הם דרכו אֶל הֶחָרָבָה. למה המקום הזה נקרא כך ולא "יבשה"? מפני שאמצע הנהר היה יבש לגמרי, אבל שפת הנהר שאליה יצאו הכהנים עדיין הייתה קצת לחה ובוצית. באותו רגע נוצר מצב שבו הכהנים וארון הברית נמצאים בצד אחד של הנהר, וכל העם בצד השני. כדי לפתור את זה התרחש נס פלאי: ארון הברית נשא באוויר את הכהנים שהחזיקו אותו, והעביר אותם אל העבר השני.


מיד כשזה קרה, חזרו מי הירדן למקומם. המים התחילו לזרום כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, כלומר בדיוק כמו שהם זרמו לפני הנס. הפלא הנוסף היה שהמים לא נפלו בבת אחת בסערה, אלא ירדו בהדרגה וברוגע עד שמילאו את הנהר עַל כָּל גְּדוֹתָיו, בלי להשאיר שום סימן לנס העצום שהתחולל שם רק רגעים ספורים קודם לכן.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ז
פסוק י״ט

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.