יהושע, פרק ד׳, פסוק ח׳

Joshua 4:8Sefaria

וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֣ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוֹשֻׁ֒עַ֒ וַיִּשְׂא֡וּ שְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֨ה אֲבָנִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַיַּרְדֵּ֗ן כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ לְמִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲבִר֤וּם עִמָּם֙ אֶל־הַמָּל֔וֹן וַיַּנִּח֖וּם שָֽׁם׃

תארו לעצמכם שאתם מקבלים משימה חשובה משני אנשים שונים, וכל אחד מהם מדגיש פרט קצת אחר שצריך לזכור. זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל כשסיימו לחצות את נהר הירדן. הם היו צריכים לקחת אבנים מתוך הנהר, ומסופר לנו שהם עשו גם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וגם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. למה צריך לציין את שניהם? הרי מדובר באותה משימה.


ההסבר הוא שכל אחד הוסיף הנחיה משלו. יהושע הסביר לעם בדיוק איך לסחוב את האבנים, שכל איש מכל שבט ייקח אבן אחת על הכתף שלו. לעומת זאת, ה' אמר להם לאן בדיוק צריך להביא את האבנים בסוף, למקום שבו הם יעצרו לישון באותו הלילה, שנקרא אֶל הַמָּלוֹן. בני ישראל הקשיבו היטב, חיברו את שתי ההוראות יחד וביצעו את המשימה בצורה מושלמת בדיוק כמו שביקשו מהם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.