קרה לכם פעם שביקשו מכם לבצע משימה חשובה, אבל החלטתם לעשות רק חלק ממנה כי חשבתם שזה מספיק? לאחר הניצחון ביריחו, בני ישראל מתקדמים אל אזור ההרים. יהושע שולח מרגלים כדי לבדוק את הדרכים אל היעד הבא ולוודא שאין אויבים שמסתתרים מאחור. היעד שלהם הוא עיר שנקראת הָעַי. כדי שלא נתבלבל עם עיר אחרת בעלת שם דומה, ניתן לנו תיאור מדויק של המקום: העיר נמצאת עִם בֵּית אָוֶן, כלומר ממש קרובה אליה, והיא ממוקמת מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל, שזה אומר בצד מזרח שלה.
יהושע נותן למרגלים פקודה ברורה: עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ. הוא מתכוון שהם יסיירו בכל האזור כולו, כי הוא חושש שהערים הקרובות יבואו לעזור לעיר העי בזמן המלחמה. אבל המרגלים מחליטים על דעת עצמם לקצר את המשימה, וכתוב עליהם וַיְרַגְּלוּ אֶת הָעָי, כלומר הם בדקו אך ורק את העיר עצמה ולא את הסביבה. בגלל שהם לא סיירו בכל האזור, הם חזרו אל יהושע עם עצה שגויה לשלוח רק מעט לוחמים, וכך קרה שבני ישראל הפסידו בקרב וחיילים נפלו.
אבל רגע, למה באמת לוחמים יקרים נפגעו בקרב הזה בגלל חטא שעשה אדם אחר בשם עכן בעיר יריחו? התשובה היא שעם ישראל הוא כמו גוף אחד שלם. ברגע שאדם אחד חוטא בחטא חמור, ההשגחה והשמירה המיוחדת של ה' עוזבת את כל המחנה, והם נשארים ללא הגנה טבעית בסכנות המלחמה. הלוחמים לא נפגעו כעונש על מה שעכן עשה, אלא פשוט כי השמירה הוסרה מהם. ועכן עצמו? הוא לא נפגע בקרב הזה, פשוט כי הוא נשאר במחנה ולא יצא להילחם.