לאחר סיום ענישתו של עכן, הוקמו במקום ציוני דרך פיזיים ושמיים שנועדו להנציח את המאורע לדורות, ובמקביל שככה חמתו של ה'. בני ישראל הקימו עליו, כלומר על קברו או על המקום שבו הומת [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], גל אבנים, המוגדר כתל גבוה [מצודת ציון]. הביטוי עד היום הזה בא ללמד כי תל האבנים נותר עומד בגודלו לעולם, ומשמש כגלעד [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
בעקבות השלמת הדין נאמר כי ה' שב מחרון אפו, דהיינו שקט מכעסו [ביאור שטיינזלץ]. על כן הוענק למקום השם עמק עכור, והוא נותר קרוי כך לתמיד [מצודת דוד]. שם זה נקבע כזיכרון בעקבות דבריו של יהושע, תוך שימוש במצלול מילים הדומה לשמו של עכן ולפועל "עכר" [ביאור שטיינזלץ].