חשבתם פעם איך אנשים בעבר היו זוכרים אירועים חשובים בלי לצלם או לכתוב בספרים? אחרי שעכן נענש על המעשה שלו, בני ישראל רצו להקים סימן מיוחד שיישאר לתמיד ויזכיר לכולם את מה שקרה. לכן הם הקימו עליו, כלומר ממש על הקבר שלו, גל אבנים שהוא בעצם תל גבוה של אבנים. התל הזה נשאר שם כגלעד, וזה מה שהמילים עד היום הזה באות ללמד אותנו, שגל האבנים נותר עומד שם בגודלו לעולם. ברגע שהמשפט הסתיים, ה' שב מחרון אפו, כלומר שקט ונרגע מהכעס שלו. כדי להנציח את המקרה לתמיד, קראו למקום ההוא בשם עמק עכור. השם הזה נבחר בגלל שהוא נשמע דומה מאוד לשמו של עכן ולמילה עכר, כזיכרון לדברים שאמר יהושע.
יהושע, פרק ז׳, פסוק כ״ו
וַיָּקִ֨ימוּ עָלָ֜יו גַּל־אֲבָנִ֣ים גָּד֗וֹל עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּ֥שׇׁב יְהֹוָ֖ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ עַל־כֵּ֠ן קָרָ֞א שֵׁ֣ם הַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ עֵ֣מֶק עָכ֔וֹר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.