תארו לעצמכם שאתם בלשים שחייבים להגיע למקום מסוים מהר מאוד, לפני שמישהו יספיק להעלים את ההוכחות. זה בדיוק מה שקרה כאן. מיד אחרי שעכן הודה במעשה שלו, יהושע שולח מַלְאָכִים, כלומר שליחים, כדי לאמת את הדברים. השליחים לא סתם הלכו, אלא וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה. הם ממש מיהרו ורצו אל האוהל של עכן. למה הם היו צריכים לרוץ? הם פשוט חששו שאם הם יתעכבו, קרובי המשפחה של עכן יספיקו להוציא את השלל ולהחביא אותו במקום אחר, כדי להסתיר את הבושה שלהם. כשהשליחים הגיעו לאוהל, הם מצאו את הכול בדיוק כמו שעכן אמר. האדרת, שהיא סוג של בגד, הייתה טְמוּנָה, כלומר מוחבאת היטב באוהל, וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ, ממש כפי שעכן סיפר.
יהושע, פרק ז׳, פסוק כ״ב
וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מַלְאָכִ֔ים וַיָּרֻ֖צוּ הָאֹ֑הֱלָה וְהִנֵּ֧ה טְמוּנָ֛ה בְּאׇהֳל֖וֹ וְהַכֶּ֥סֶף תַּחְתֶּֽיהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.