חשבתם פעם למה במלחמות של פעם הלוחמים תמיד ניסו לתפוס את המקומות הגבוהים? כשנמצאים על הר, קל יותר לראות את האויב, להתכונן לקרב ולהגן על עצמך.
זה בדיוק מה שקרה כשהגיעה שמועה דרמטית לאוזניו של סיסרא, שר הצבא של האויב. סיסרא שומע כִּי עָלָה בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם הַר תָּבוֹר, כלומר שברק טיפס אל ראש ההר כדי לתפוס עמדה טובה למלחמה. הצעד הזה היה אמיץ ומסוכן מאוד. עם ישראל היה באותו זמן תחת שלטון כנעני נוקשה, וכשגיבור כמו ברק תופס מקום גבוה ומבוצר, זו בעצם הכרזת מלחמה גלויה וסימן שהעם מתחיל למרוד.
סיסרא הבין מיד שעליו לאסוף את הצבא שלו במהירות כדי לעצור את ההתקוממות. האויב שעמד מול ברק היה מפחיד מאוד. סיסרא היה מפקד צעיר וחזק ששלט בצבא עצום של מאות אלפי חיילים. הוא היה כל כך חזק ומאיים, עד שאמרו שאפילו הצעקה שלו יכלה להחריב חומות ולשתק חיות מרוב פחד.
אבל רגע, אולי שמתם לב למשהו מעניין. בדיווח שהגיע לסיסרא מוזכר רק בָּרָק, למרות שהמנהיגה האמיתית של עם ישראל באותו זמן הייתה דבורה. למה לא הזכירו אותה? המפרשים מסבירים שברק ודבורה היו בעל ואישה. מכיוון שברק היה בעלה של דבורה והוא זה שיצא להילחם בפועל, המרגלים של האויב החשיבו אותו למפקד הראשי ולכן דיווחו רק על השם שלו.