יצא לכם פעם לחשוב איפה יושב שופט? בדרך כלל אנחנו מדמיינים אולם משפט גדול וסגור. אבל דבורה הנביאה בחרה מקום אחר לגמרי. היא ישבה תַּחַת תֹּמֶר, ממש בחוץ באוויר הפתוח. למה היא עשתה את זה? מתוך צניעות. דבורה הייתה אישה, והיא לא רצתה לשבת בתוך חדר סגור עם הגברים שבאו אליה למשפט. למרות שהיא הייתה נביאה גדולה וצדקת, היה לה חשוב לשמור על השם הטוב שלה בפני כולם ולהתרחק מכל חשד. הישיבה בחוץ בכלל לא פגעה בכבוד שלה כמנהיגה. המקום שבו היא ישבה נקרא תֹּמֶר דְּבוֹרָה, ויש שמסבירים שהמקום נקרא כך על שם דבורה אחרת, המינקת של רבקה אמנו שנקברה ממש שם.
בסוף אנחנו קוראים שוַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט. זהו שבח גדול לעם ישראל. בדרך כלל, שופטים היו צריכים לנדוד ולהסתובב מעיר לעיר כדי לשפוט את העם. אבל כאן, בני ישראל כל כך רצו לעשות משפט צדק, שהם התאמצו והגיעו אליה מעצמם ומרצונם. אגב, לעץ התמר יש גם משמעות מיוחדת, כמו שלעץ הזה יש רק גזע אחד שאינו מתפצל, כך גם לעם ישראל באותו דור היה לב אחד שהיה מכוון רק אל ה'.