איכה, פרק א׳, פסוק י״א

Lamentations 1:11Sefaria

כׇּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ (מחמודיהם) [מַחֲמַדֵּיהֶ֛ם] בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה׃ {ס}

רעב כבד הכה בעם כולו ללא הבחנה, וייסוריו גברו על כאב החורבן עד שכׇּל־עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְשִׁים לֶחֶם. מתוך ייאוש ורצון רק לְהָשִׁיב נָפֶשׁ ולהישאר בחיים, נָתְנוּ מַחֲמַדֵּיהֶם בְּאֹכֶל ומסרו תמורת מעט מזון את אוצרותיהם, את ספרי התורה ואף את ילדיהם. ממעמקי השבר זועקת ירושלים רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה, ומבקשת שיבחין בשפלותה העמוקה ובביזיון שבו היא שרויה. זעקה זו טומנת בחובה גם חשבון נפש על חיי המותרות והזללנות שחייתה בעבר, או תלונה על כך שהיא נידונה בחומרה כבן סורר ומורה אף שהיא רק מתחננת לפת לחם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פסוק י״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.