איכה, פרק א׳, פסוק ט״ז

Lamentations 1:16Sefaria

עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃ {ס}

הבכי עַל אֵלֶּה נובע מן הטרגדיות הקשות של החורבן ומהסתלקות השכינה שהחלה עוד בחטא העגל. מתוך כאב זה הפכתי למהות קבועה של מי שהיא בוֹכִיָּה, כאשר עֵינִי עֵינִי דומעת ללא הפוגה עד שדמעותיה יֹרְדָה מַּיִם מאליהן כמעיין, כמידה כנגד מידה על חטאים שנעשו ביהירות העיניים ועל אובדן ההנהגה הרוחנית. שורש השבר הוא כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, שכן ה' סילק את שכינתו ומלך המשיח שאמור לגאול את הנפש טרם בא. בעקבות זאת הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים, נותרו ללא מדריך ומרוקנים מתורה, כִּי גָבַר אוֹיֵב גשמי ורוחני אשר הולך ומתעצם ככל שעם ישראל מתמעט.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.