חורבנה של העיר נובע ישירות מחומרת עוונותיה כלפי ה', כפי שמודגש בכפילות חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם. בעקבות זאת, עַל־כֵּן לְנִידָה הָיָתָה, כלומר היא נדונה לטלטול ולגלות, וכן הורחקה בביזיון כאישה טמאה, דימוי שרומז במקביל גם על תקוותה להיטהר בעתיד. העמים שבעבר העריכו אותה הפנו לה עורף וזלזלו בה, וכך כָּל־מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי־רָאוּ עֶרְוָתָהּ, שכן קלונה, חטאיה וחולשותיה נחשפו לעין כול. מול השפלה זו, גַּם־הִיא נֶאֶנְחָה מתוך שבר עמוק שאינו מביא לה מנוח. היא מאבדת את מעמדה ונסוגה, וַתָּשָׁב אָחוֹר, מתוך חרטה על עברה ופחד מאויביה המאלץ אותה להסתיר את פניה אפילו בעת בכייה.
איכה, פרק א׳, פסוק ח׳
חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כׇּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֙וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שׇׁב אָחֽוֹר׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.