חטאיה של ירושלים הפכו לחרפה פומבית הניכרת לעין, כאשר טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ. העוונות שהחלו בקצוות החברה, בעבודה זרה בשולי העיר ובחטאים קלים לכאורה שאנשים התרגלו אליהם, התפשטו בהדרגה והשחיתו את העם כולו. מתוך עיוורון רוחני העיר לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ והתעלמה מההשלכות העתידיות של מעשיה, וכתוצאה מכך וַתֵּרֶד פְּלָאִים, בירידה תהומית, פתאומית ובלתי נתפסת. בשברה אֵין מְנַחֵם לָהּ, שכן חורבנה היה על טבעי וחסר תקדים, והעם סירב לקבל נחמה בסובלו ייסורי מוות בעודו בחיים. מתוך ההתרסקות עולה הזעקה רְאֵה ה' אֶת־עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב, בקשה מה' שיתערב לא בזכות מעשי העם, אלא משום שהאויב התמלא בגאווה, חילל את שם שמים והרע מעבר למה שנגזר מלמעלה.
איכה, פרק א׳, פסוק ט׳
טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־עׇנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.