הרעב בירושלים הנצורה הפך את הטבע האנושי, ודווקא יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בעלות טבע חומל, או כאלו שנהגו להאכיל עניים, פגעו בילדיהן בעצמן. הן בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן כדי להפיק מהם מרק שישמש כמזון לאורך זמן, ויש המסבירים שהדבר נבע מרחמים מעוותים שמטרתם לחסוך מהילדים את מראות החורבן. הילדים הפכו לְבָרוֹת לָמוֹ, כלומר למאכל עבור האימהות עצמן שלא חָלקו את המזון, או ששימשו כמעין סעודת הבראה של אבלים על חורבן האומה. אסון זה התרחש בְּשֶׁבֶר בַּת־עַמִּי, עוד בשלב הרעב הפנימי לפני חדירת האויב לעיר. מול פגיעת האימהות בילדיהן מתגלה דרך הניגוד רחמנותו של ה', שבחר לכלות את זעמו בעצים ובאבנים כדי להותיר שארית לעמו.
איכה, פרק ד׳, פסוק י׳
יְדֵ֗י נָשִׁים֙ רַחֲמָ֣נִיּ֔וֹת בִּשְּׁל֖וּ יַלְדֵיהֶ֑ן הָי֤וּ לְבָרוֹת֙ לָ֔מוֹ בְּשֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.