איכה, פרק ד׳, פסוק י״ב

Lamentations 4:12Sefaria

לֹ֤א הֶאֱמִ֙ינוּ֙ מַלְכֵי־אֶ֔רֶץ (וכל) [כֹּ֖ל] יֹשְׁבֵ֣י תֵבֵ֑ל כִּ֤י יָבֹא֙ צַ֣ר וְאוֹיֵ֔ב בְּשַׁעֲרֵ֖י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {ס}

נפילתה של ירושלים נתפסה כתרחיש בלתי אפשרי, ולכן לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ וכן כֹּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל, כלומר כל תושבי העולם המיושב, שהעיר תיכבש. אומות העולם ידעו כי בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם קיימת חומת מגן כפולה, פיזית ורוחנית, שלא ניתן לחדור דרכה באמצעים צבאיים רגילים. המציאות שבה כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב אל תוך העיר התאפשרה רק לאחר שה' הסיר את ההגנה הרוחנית והשקיע את החומות באדמה באופן ניסי. חורבן חריג זה בא כעונש על השחיתות המוסרית של ההנהגה שרצחה נביאים באכזריות, וה' בחר להביא אויב במקום מגפה כדי לאפשר לצדיקים בודדים להינצל.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״א
פסוק י״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.